החלטה בתיק ב"ל 32757-02-11

רקע והשתלשלות הדברים:

1.         עניינה של תביעה זו הוא בתביעתו של מר פאול ברנר ("התובע") להכיר בפגיעה מוחית בה לקה כפגיעה בעבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 ("החוק").

2.         מותב בראשות כבוד השופטת אריסון-חילו, בהחלטה מנומקת מיום 29.07.12 (" ההחלטה"), מינה את פרופ' אבינעם רכס כמומחה יועץ רפואי  לבית הדין ("המומחה") על מנת שיחווה דעתו בעניין הקשר הסיבתי שבין העובדות שנקבעו בהחלטה זו של בית הדין, לבין האירוע המוחי שעבר התובע.

3.         ביום 19.08.12 נתן המומחה חוות דעת ( "חוות הדעת") מנומקת ומפורטת אשר מסקנתה היא שלדעתו המקצועית אין קשר סיבתי בין האירועים בעבודתו של התובע - כפי שתוארו בהחלטה - לבין האירוע המוחי שבו הוא לקה.

4.         בהחלטת בית הדין מיום 23.09.12 הודע לצדדים שכבוד השופטת אריסון-חילו לא תוכל להמשיך לדון בתיק והצדדים הוזמנו לדיון בפני בית הדין ליום 26.11.12 או להודיע לבית הדין בהסכמה שהם מוכנים שהדיון יימשך מהשלב אליו הגיע על ידי המותב הקודם.

            בהודעת הצדדים מיום 25.11.12 הודיעו הצדדים על הסכמתם שהתיק יימשך מאותו שלב אליו הגיע, לכן בוטל הדיון שנקבע כאמור לעיל.

5.         משהונח תיק התביעה  בפני מותב זה, נמצאה בתיק בית הדין בקשת התובע " להחליף המומחה או לכל הפחות להבהיר למומחה את המצב העובדתי כפי שזה נקבע בהחלטת בית הדין ". בקשת התובע נדחתה, בהחלטה מנומקת,  והצדדים נתבקשו להגיש סיכומים בכתב, התובע תוך 21 ימים מיום ההחלטה, 10.12.2012. התובע לא הגיש סיכומיו.

6.         ביום 11.02.13 נתן בית הדין פסק דין לפיו יש לדחות את התביעה מחמת חוסר מעש וגם לאור העובדה שעל יסוד הקביעות העובדתיות שנקבעו על ידי המותב הקודם וחוות דעת המומחה, שהינה מפורטת ומנומקת, לא מצא המומחה קשר סיבתי בין העובדות שנקבעו כאמור לבין האירוע המוחי בו לקה התובע.

7.         על החלטת בית הדין מיום 10.12.12 הגיש התובע בקשת ערעור לבית הדין הארצי, בר"ע 48494-12-12, אשר קבע ביום 06.03.13 כי התיק יוחזר אל בית הדין האזורי על מנת שיתאפשר לתובע להגיש בקשה לשאלות  הבהרה.

8.         ביום 14.04.13 נתקבלה בקשת התובע להתיר הצגת שאלות הבהרה למומחה בקשר לחוות דעתו מיום 19.08.12. נתבקשה ונתקבלה תגובת הנתבע.

9.         לאחר בחינת הבקשה קבע בית הדין כי יש מקום לשקול תיקון/חידוד המסכת העובדתית כפי שנקבעה על ידי המותב הקודם ולשם כך זימן בית הדין את הצדדים לדיון.

10.       ביום 09.09.13 התקיים דיון:

            התובע, באמצעות באת כוחו, שטח את טענותיו לאמור:

1.         האירוע החריג התרחש ביום 25.05.09 בו קיבל התובע מכתב שעליו לחפש תפקיד אחר או שיינקטו נגדו צעדים שונים.

2.         באותו היום שלח התובע מכתב לממונה הישיר עליו בחברה.

3.         ביום 26.05.09 שלח התובע מכתב נוסף.

4.         ביום 27.05.09 התובע עבד אך לא חש בטוב.

5.         ביום 28.05.2009 התובע לא עבד ובערב אושפז.

            לטענת התובע האירוע החריג, נשוא תביעתו זו, נמשך מיום 25.05.09 עד ליום 28.05.09 בערב, מועד האשפוז. לטענתו כך קבע גם המותב בראשות כבוד השופטת אריסון חילו ששמע את הראיות.